מס על חיסכון לילדים: מה באמת משלמים, מתי — ואיך חוסכים במס כחוק

במשיכה מקופת גמל להשקעה משולם מס רווחי הון של 25% — אבל רק על הרווח הריאלי: מה שהרוויח הכסף מעבר לעליית המדד. אם הפקדתם 50,000 ₪ והקופה שווה 80,000 ₪, המס יחושב רק על חלק הרווח שמעבר לאינפלציה שנצברה, לא על כל ה-30,000 ₪. וכל עוד לא משכתם — לא משלמים כלום, והרווחים ממשיכים לעבוד.

בפיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיות המס תלוי בהצמדה: מסלול שקלי לא צמוד ממוסה ב-15% על הרווח הנומינלי, ומסלול צמוד מדד ב-25% על הרווח הריאלי. בסביבת אינפלציה, ההבדל הזה משנה את התמונה — עוד סיבה להשוות מסלולים לפני שסוגרים כסף.

בתוך קופת גמל להשקעה אפשר לעבור ממסלול מנייתי לסולידי (ולהפך) בלי לשלם מס — כי אין משיכה. מי שמשקיע עצמאית בניירות ערך משלם מס בכל מכירה; בקופה, ההחלטות הניהוליות לא "שוברות" את דחיית המס.

תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה (83,641 ₪ ב-2026) נספרת לכל תעודת זהות בנפרד. משפחה עם שני הורים ושני ילדים יכולה להפקיד עד ארבע תקרות בשנה. למשפחות שמעבירות סכומים גדולים — ירושה, מכירת נכס, מתנות אירועים — זה כלי תכנון לגיטימי וחשוב.

סבתא שמפקידה לנכד לבר המצווה לא יוצרת אירוע מס: בישראל אין מס מתנות בין קרובים (בשונה מארה"ב). הכסף שנכנס לקופת הילד יתמסה רק על רווחיו העתידיים, במשיכה. זה מה שהופך מתנות-לחיסכון ליעילות כל כך.

הורים רבים נרתעים מחיסכון מושקע "בגלל המס". אבל המס לעולם לא נוגע בקרן שהפקדתם, רק ברווח הריאלי — כלומר, אתם משלמים אותו רק כשהרווחתם באמת. עדיף לשלם 25% על רווח אמיתי מאשר 0% על כסף ששחק את ערכו בעו"ש.