מסלולים ומדדים — בלי ז׳רגון, בלי חרדות.

ועדת ההשקעות של בית ההשקעות בוחרת את הנכסים ומעדכנת את התמהיל לפי שיקול דעתה. המסלול הכללי הוא התמהיל המגוון (וגם ברירת המחדל למי שלא בחר); מסלול מניות מרוכז יותר ותנודתי יותר; הכספי השקלי — הסולידי של החבורה, פיקדונות קצרים ותנודתיות מינימלית.

כל הנכסים במסלולים אלה נסחרים בבורסה באופן שוטף — מה שמעניק שקיפות גבוהה יותר להרכב ההשקעות ולשווין. מבחינת רמות סיכון, הלוגיקה דומה: משולב מאוזן יותר, מניות תנודתי יותר.

מדד הוא סל נכסים בהרכב קבוע — S&P 500, למשל, מאגד את 500 החברות הגדולות בארה״ב. מסלול עוקב-מדד פשוט מחקה את הסל, בלי בחירה אקטיבית. חשוב לדעת: מסלול עוקב מדד אמריקאי חשוף גם לתנודות הדולר מול השקל — שני מנועים שמשפיעים על התוצאה.

טווח ארוך (10+ שנים) סובל תנודתיות טוב יותר — ולכן חוסכים רבים לילדים בוחנים חשיפה מנייתית. טווח קצר מצדיק זהירות.

אם צניחה זמנית תגרום לכם למשוך הכול בבהלה — עדיף פרופיל מתון שתחזיקו בו לאורך זמן, מאשר פרופיל אגרסיבי שתנטשו בירידה הראשונה.

לא. אפשר לפצל בין כמה מסלולים באחוזים (סה״כ 100%) — למשל, בסיס יציב עם תוספת מנייתית. ובכל מקרה: שינוי מסלול או פיצול הוא חינמי, פטור ממס, ונכנס לתוקף תוך כ-3 ימי עסקים. אין כאן החלטות של פעם בחיים.